שלומי צמח נ. כב' השופט ישראל ויטלסון 

 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
 
בג"ץ  5512/08
 
בפני:  
 כבוד השופט א' א' לוי
 כבוד השופט א' גרוניס
 כבוד השופטת ע' ארבל

העותר:
 שלומי צמח

 נגד
 
המשיבים:
 1. כב' השופט ישראל ויטלסון
 2. אגף תנועה תביעות תל אביב
 3. מדינת ישראל
 
עתירה למתן צו על תנאי

בשם העותר:
 עו"ד ש' וולשטיין 

פסק-דין
 
השופטת ע' ארבל:

1. כנגד העותר הוגש לבית משפט השלום לתעבורה בתל-אביב-יפו כתב אישום בגין עבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, שימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף ונהיגה בקלות ראש. נטען כי העותר נצפה על ידי שוטרים מבצע עבירות אלו, וכי השוטרים זיהו את העותר על-פי תמונה שהוצגה להם. בית המשפט הורה על מעצרו של העותר עד תום בירור דינו. העותר הגיש בקשה לעיון חוזר במעצר שבה טען לחולשת הראיות בהיעדר תמונה לביסוס טענת המדינה בדבר זיהויו של העותר על ידי השוטרים. בית המשפט דחה את טענתו. ערר שהוגש על החלטה זו לבית המשפט המחוזי (כב' השופט ג' נויטל) התקבל, לאחר שנקבע כי העובדה שהשוטר המזהה העיד ולא הציג את התמונה עליה הסתמך זיהויו גורמת לחולשה בראיות המצדיקה את שחרורו של העותר. בעקבות החלטה זו הגישה התביעה בקשה לבית המשפט לתעבורה להעיד בשנית את השוטר המזהה על מנת שיציג את התמונה עליה התבסס זיהויו אשר נמצאת בתיק החקירה. בית המשפט (כב' השופט י' ויטלסון) נענה לבקשה בנימוק שתפקידו של בית המשפט הוא להגיע לחקר האמת ולפיכך נדרשת הגשת התמונה, וכן כי פרשת התביעה טרם הסתיימה.

2. העותר טוען כי התמונה כלל לא היתה חלק מחומר החקירה וכי העדרה מתיק החקירה מהווה פגיעה חמורה בזכויות העותר וכן בתשתית הראייתית שנגדו. העותר סבור כי החלטת בית המשפט המאפשרת הגשת התמונה עלולה לגרום לעיוות דין חמור ויש בה משום פגיעה בסדרי הדין ללא כל אפשרות להתערבות בעתיד של ערכאת ערעור שאינה נוהגת להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית. העותר סבור כי יש בהגשת התמונה בשלב זה על ידי התביעה משום שיבוש הליכי משפט. לטענתו, הפגיעה בכללי הצדק הטבעי העולה מהחלטת בית המשפט לתעבורה מצדיקה את התערבותו של בית משפט זה. כן הוא טוען כי הפגיעה בהגנת העותר לא תוכל להירפא בעתיד, שכן אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בשיקול דעתו של בית משפט קמא אלא במקרים חריגים בלבד.

3. דין העתירה להידחות על הסף. הלכה היא כי בית המשפט הגבוה לצדק לא יתערב בהחלטות ביניים הניתנות במהלך הליך פלילי, אלא במקרים חריגים שבחריגים של חריגה מסמכות היורדת לשורשו של עניין, וכאשר מתגלה תופעה קיצונית של שרירות בתחום מנהלי טהור (ראו למשל בג"ץ 3876/07 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 20.5.07)). מקרה זה אינו נכנס לאחד מהחריגים הנזכרים. ההחלטה בדבר העדת השוטר בשנית נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט, אשר איזן בין השיקולים העומדים על הפרק והחליט להיענות לבקשה. מובן כי יוכל העותר להשיג על החלטה זו במסגרת ערעורו על פסק דין מרשיע, אם אכן ינתן כזה. במקרה כזה, אם תסבור ערכאת הערעור כי ההחלטה היתה שגויה תוכל היא להפעיל את שיקול דעתה ולהתערב בפסק הדין.

  העתירה, אם כן, נדחית.

  ניתן היום, ה' בתמוז תשס"ח (8.7.08).